^א צ״ב דברי רבנו.

^ב וכ״כ רש״י ד״ה מחמת מרדין בשם רה״ג בספר המקח שער מ׳ ענין י״א.

^ג ב״ק קיז, א.

^ד מגירסא זו נראה כמש״כ הריטב״א בשם הרמב״ן והר״ן (כב, א בדפי הרי״ף) בשם הרא״ה דאף אם מוצאים אפוטרפי לגדולים, לא מוקמינן, שירדו חכמים לסוף דעתו של אדם שלא יטרח בנכסים כיון שאינן של יתומים, אבל מרש״י ד״ה אפטרופוס לדיקנני שכתב שאין ב״ד טורחין לבקש אפטרופוס לגדולים משמע דאי משכחינן מוקמינן, וכ״כ הרשב״א והטור סי׳ רפה.

^ה צ״ב דהא הגמ׳ פירשה באחי מאימא, והכא פירש רבנו בקורבה מחמת אחי מאבא וצ״ל שגרס רבנו כגירסא המובאת לקמיה בשם מקצת: באחי מאבא.

^ו מבואר דכיון דדירתן יחד לא חיישינן ומורידין, דאינם יכולים להחזיק זה על זה, ולפ״ז במסקנא דאמרינן דאף בבתים אין מורידין א״כ אף בדרים יחד לא מורידים גדולים עם הקטנים לבית, ולכאורה צ״ב דהא כתב הרשב״א בשם הראב״ד ותוס׳ ב״ב קמג, ב ד״ה השביחו דהיכא שהקטנים עם הגדולים ביחד שאין יכולים להחזיק זה על זה לא חיישינן ויורדים הגדולים לנכסים וזה מה שאמרה המשנה בב״ב שם השביחו גדולים את הנכסים, ומבואר שהגדולים ירדו לנכסים, ואולי י״ל שצריכים שגם יתפרנסו יחד הגדולים עם הקטנים, ורק בכה״ג יורדים הגדולים לנכסים, ולא שרק בדירה ידורו יחד וצ״ב.

^ז כגירסתנו עיטדא, אבל בהמשך הדברים גרס רבנו עיטרא כגירסת הערוך ערך עטר ופירש הערוך שעיטרא פירושו שטר [וכן פירש בגנזי הגאונים ב״ב כט, ב ובספר הנר שם בשם ר״י מיגאש], וברש״י כאן גרס עיטדא ופירש שטר חלוקה, ובדברי רבנו כאן לא פירש כלל שהי׳ שטר, אלא חלוקה בסתם.

^ח יז, ב.